עריכה לשונית ועריכת תוכן מקיפה לפרסום או הגשה

עריכה לשונית כוללת פעולות רבות: תיקון שגיאות כתיב ושגיאות לשוניות, התאמת סימני פיסוק, שיפור הניסוח, טיפול במבנה המשפטים, בבהירותם ובקשר ביניהם, יצירת רצף ולכידות, ושמירה על אחידות, סדר ואסתטיות. בעריכה לשונית מטפלים גם בניקוד וגם בנושאים טכניים של הטקסט: עיצוב, סידור, ארגון ושמירה על עקביות בכותרות, פסקאות, עימוד, רווחים וריווח, הערות שוליים, טבלאות, תוכן עניינים ועוד. המטרה היא ליצור טקסט נגיש, מסודר, אסתטי ומכובד.

עריכה לשונית ועריכת תוכן חשובות בכל סוג של טקסט המיועד להגשה או פרסום – עבודות אקדמיות, מאמרים, ספרי פרוזה, ספרי עיון, ספרי לימוד, ספרי הדרכה, ייעוץ ובישול, ספרי ילדים ונוער ועוד – ותורמות רבות להשגת המטרה שהציבו המחברים. עריכה לשונית מקצועית על היבטיה השונים ניכרת בטקסט מייד. הוא מגובש, ממוקד, מובן, נגיש וקולח.

פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן של טקסטים שאינם סיפורת

פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן של עבודות אקדמיות, של סוגים שונים של ספרי עיון, ספרי הדרכה, ספרי מחקר ולימוד, וסוגים שונים של טקסטים – מאמרים, כתבות, בקשות וכדומה. בעריכה לשונית של ספרים עם תכנים ספרותיים (ספרי פרוזה וספרי ילדים) היקף הפעולות מצטמצם באופן משמעותי – על כך בהמשך:

תיקון שגיאות כתיב והקלדה
כתיבה על פי כללי הכתיב המלא התקני
תיקון טעויות לשון
שינוי / התאמה של סימני פיסוק
כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
תעתיק – המרת מילים לועזיות לאותיות עבריות או להפך
ניקוד עזר – ניקוד חלקי במקרים מסוימים
ניקוד מלא
טיפול במבנה הטקסט
יצירת זרימה טובה ותנועה
ניסוח – בניית משפטים בהירים, ברורים, בעלי תחביר תקין ורצף עקבי והגיוני, המבטאים היטב את הרעיונות
פישוט משפטים מסורבלים
בניית סדר מילים טוב, סדר משפטים, סדר פסקאות, סדר פרקים – היוצרים רצף והרמוניה ומחדדים את הכוונה
שכתוב במידת הצורך / פירוק של משפטים ובנייתם מחדש / העברתם למקום אחר
חלוקת פסקאות
מחיקת חזרות או משפטים מיותרים
הוספת מילות קישור וחיבור בין משפטים
הוספה או החלפה של מילים, התורמות לדיוק הכוונה, המשמעות והמטרה
התאמת סגנון הכתיבה לסוג הטקסט
העלאה של המשלב הלשוני
תיקון סתירות; הוספת הבהרות
שימוש באוצר מילים מגוון ובמילים נרדפות
חיבור בין משפטים ורעיונות ויצירת זרימה טבעית ביניהם
התאמה בין כותרות ותוכן
טיפול בנושאים טכניים – ארגון, עיצוב וסידור של כותרות, רווחים, פסקאות, עמודים, הערות שוליים, ביבליוגרפיה, טבלאות ועוד
האחדה ועקביות באופן כתיבת מילים, בסגנון ובעיצוב
בירורים עם המחברים.

פעולות בעריכה לשונית של ספר פרוזה וספר ילדים

אלה הפעולות בעריכה לשונית של ספרי פרוזה עם תכנים ומאפיינים ספרותיים כגון ספר מתח ופעולה, רומן, ספר זיכרונות, סיפורי חיים, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר, קובץ סיפורים וכדומה; ספרים עם סיפורים לילדים ונוער; וספרים שנכללים בהם חלקים בעלי מאפיינים ספרותיים:

תיקון שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה

תיקונים וכתיבה על פי כללי הכתיב המלא התקני
כתיבה תקנית עם רווחים נכונים של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
תיקון טעויות לשון ותחביר – אך לא תמיד
תעתיק
ניקוד עזר
ניקוד מלא
טיפול ברווחים וסידור
האחדה

בספרי פרוזה וספרי ילדים, מומלץ שעריכה ספרותית תטפל בניסוח, ולא עריכה לשונית

נהוג לייחס בטעות לעריכה לשונית טיפול בניסוח ובבחירת כל סימני פיסוק בספרי פרוזה וספרי ילדים. התפיסה המקובלת היא שיש סוג אחד של ניסוח, המתבטא במשלב לשוני גבוה, שפה מצוחצחת, סילוק "מילות חלל", ביטול חזרות, ועוד, וכי עליו להיקבע בעריכה לשונית. תפיסה מסורתית זו מכלילה ברשימת תחומי האחריות של עריכה לשונית פעולות ניסוח ספרותיות מובהקות, הנוגעות בנשמתו של הספר, וכן שילוב סימני פיסוק, כולל סימני פיסוק ספרותיים מובהקים, וחלוקת פסקאות. זוהי תפיסה שתוצאתה ספר לא אמין, עם חורים בעלילה, ספר מלאכותי עם צרימות במנגינה, המשדר קור, ניכור ונוקשות. בספרי ילדים התוצאה דומה.

בטקסטים עיוניים, עריכה לשונית ועריכת תוכן מתערבת בכל ההיבטים הקשורים לתוכן. בספרי פרוזה וספרי ילדים, ניסוח הוא חלק מהיצירה הספרותית האומנותית, והוא קשור לעלילה, קצב, זרימה, אווירה, אמינות, סגנון, התקדמות ועוד, וגם סימני הפיסוק הם בחירות ספרותיות מודעות. כאשר עריכה לשונית מיושמת בפרוזה כפי שהיא מיושמת בספר עיון – מתוך שאיפה לאחידות והגבהת משלב – התוצאה עלולה להיות טקסט רשמי, אחיד ומרוחק שאיבד את הקול והמנגינה שלו.

ניסוח בונה סגנון, אווירה, משמעות, אמינות, הדגשים וקצב. הניסוח, בחירת המילים וקביעת סדר האיברים צריכים להתבסס על שיקולים ספרותיים. עריכה ספרותית אמורה לטפל לא רק בעלילה ובמבנה, אלא גם בפרטים הקטנים של תיאורים וניסוח. הפרטים הקטנים קובעים את איכותו של הספר ואת אמינותו ובונים את העלילה: בחירה של מילים, בניינים, פעלים, זמנים, מילות קישור, קביעה של סדר מילים, סדר משפטים, אורך משפטים, אופן חיבור בין מילים ומשפטים, מִשלבים לשוניים, סימני פיסוק, חלוקת פסקאות – אלה יוצרים סגנון, קצב, תנועה, אווירה ומנגינה. רק בשליטה טובה בשפה אפשר לנווט את הטקסט לכיוון הרצוי.

העריכה המומלצת בסוגה זו היא עריכה ספרותית המשלבת שיקולים ספרותיים סגנוניים, ביחד עם עריכה לשונית גמישה ומידתית.

בספרי פרוזה וספרי ילדים, סימני הפיסוק מותאמים לסגנון

בעריכה לשונית של ספר פרוזה וספרי ילדים, סימני פיסוק כגון קווים מפרידים, נקודתיים, פסיקים, נקודה פסיק, מקפים, מירכאות – מותאמים לסגנון ולרוח הספר. אם כללים אלה לא נשמרים, הספרים משדרים דידקטיות ואווירה אקדמית של ספרי לימוד. הוספה של סימני פיסוק כגון סימני קריאה ושלוש נקודות הקשורים לרגש ודרמה, מתבססת על שיקולים ספרותיים של עריכה ספרותית.

חשוב לזכור שחוץ מכללים אחדים, הבחירה בסימני פיסוק בכל סוגי הטקסט ולא רק בספרים מתבססת על סגנון והעדפות ואין כללי ברזל. סימני הפיסוק מנגישים את הטקסט, אך הם בעיקר מסמנים קצב, זרימה, מנגינה ואווירה. האקדמיה ללשון העברית מציינת באתרה שהשימוש בסימני פיסוק המביעים רגש תלוי בסגנונו של הכותב, פיסוק הוא עניין סגנוני יותר משהוא עניין דקדוקי, בעיקר בטקסטים ספרותיים, ופיסוק נעשה בדרך כלל לפי הרגשת המפסק ובדרך כלל לא על פי כללים עקיבים ונוקשים.

לפיכך, כשמבקשים ממני לתקן בספר פרוזה או בספר ילדים סימני פיסוק כעורכת לשונית, אני מסבירה שסימני הפיסוק הם בחירה סגנונית ספרותית ושאני משלבת אותם כחלק מהניסוח הספרותי שלי. אם הכותב בחר במשפט ארוך עם פסיקים, וכעורכת ספרותית אני משנה את המשפט בהתאם לשיקולים ספרותיים ואולי מחלקת אותו לשני משפטים עם נקודה, זה כבר לא יהיה תיקון של סימני פיסוק אלא שינוי המתחייב מהשינוי בניסוח. אם הכותב הוסיף סימן קריאה או שלוש נקודות ואני מבטלת אותם, אני לא עושה זאת מתוך גישה של תיקון או של "נכון" "לא נכון", אלא על בסיס שיקולים ספרותיים העולים מהסגנון והניסוח הספרותי שעיצבתי.

אני עורכת בעריכה לשונית המשולבת עם עריכת תוכן אקדמית, עבודת תזה וסוגים שונים של עבודות גמר – במחקר איכותני או כמותי בכל שדות המחקר.

גם כאן זאת לא עריכה לשונית המנותקת מהתכנים והמשמעות. עבודה אקדמית בנויה ממשפטים המביעים רעיונות, ותפקידה של העורכת הוא ליצור משפטים מובנים, זורמים, הגיוניים, עם קשר לוגי ביניהם. רעיון בתחום המתמטיקה או ההנדסה לא שונה במהותו מרעיון בתחום ההיסטוריה, האומנות, הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה. עליו לעמוד בכללי הלשון, היופי הלשוני, הזרימה, ההיגיון והקוהרנטיות, ועליו לעמוד בכללי ההוכחה הנדרשים בעולם האקדמיה: הצגת טיעונים מוצקים עם קשר לוגי ביניהם ויצירת קשרים בין חלקי העבודה – מטרת המחקר, שיטת המחקר, ממצאי המחקר ומסקנות המחקר.

עריכה טכנית צורנית היא חלק חשוב בעריכה: אזכור וציטוט מקורות ביבליוגרפיה על פי הנחיות המוסד האקדמי או כתב העת, רשימות אלקטרוניות, שערים חיצוניים ופנימיים, מספור עמודים, כותרות ברמות שונות, טיפול בפסקאות, עימוד, עיצוב טבלאות, טיפול באיורים, גרפים ותמונות, טיפול בהערות שוליים ועוד. את אלה אני מציעה כחלק משירותי עריכה לשונית ועריכת תוכן אקדמית, או כשירות נפרד למי שמבקש עריכה טכנית בלבד.

עינת קדם, עורכת לשונית ועורכת תוכן מ-1998

אני עורכת ותיקה ומנוסה, עוסקת בעריכה לשונית, עריכה ספרותית, עריכה אקדמית ועריכה שיווקית החל משנת 1998. אומנם סיימתי קורס עריכה לשונית בהצלחה רבה, אני בעלת תארים אקדמיים ואני מציינת זאת במידע עליי כחלק מקורות החיים שלי, אך אלה פרטים שוליים בעיניי. הגעתי לקורס עריכה לשונית עם ותק של שנים רבות בעריכה לשונית ועריכת תוכן, עריכה ספרותית ולשונית ועריכה אקדמית המשלבת עריכת תוכן ועריכה לשונית, במטרה אחת – לקבל תעודה רשמית. הקורס לא בנה אצלי ידע וכישורים, אלה כבר היו קיימים בתוכי, וממילא, לדעתי, קורס לא יכול להכשיר אנשים באומנות הניסוח בסוגים שונים של תכנים, לא בטקסטים ספרותיים בפרוזה וספרי ילדים, גם לא בניתוח ביקורתי ומעמיק של טקסט אקדמי. הוא לא יכול לפתח רגישות לדקויות של מילים, גם לא ללמד אילו שיקולים להפעיל בסוגים שונים של טקסט ובאילו סימני פיסוק כדאי לבחור.

גם התארים האקדמיים שלי לא רלוונטיים למומחיות שלי. תואר אקדמי בכל תחום שהוא, ואף דוקטורט בלשון או ספרות או בתחום אקדמי אחר, לא יהפוך אותי למומחית בעריכה או בתחום שבו עוסק הטקסט. קורסים לא יכולים ללמד איך ליצור זרימה טבעית ואיך לזהות צרימות במנגינה. הם לא יכולים ללמד משמעויות והבנה עמוקה של מהות הטקסט. הם לא יכולים להקנות יכולות וכישורים של ניתוח, חוש ביקורתי, התבוננות יצירתית, רגישות, הסקת מסקנות ויצירת הקשרים. אני עורכת מקצועית בזכות מי שאני – הראש, השכל, האינטואיציה, הנשמה והרגש. את מה שיש בי אי אפשר ללמוד ואי אפשר ללמד. האמת היא שגם הוותק שלי במקצוע לא מעיד על המקצועיות שלי. עורך יכול להיות במקצוע עשרות שנים, ולערוך עשרות ספרים ועבודות אקדמיות, ועדיין לפעול על פי אותן תבניות לא נכונות.

אני עורכת בראש גדול, שמה לב לכל פרט והיבט הקשורים לעריכה; בעלת כושר ניתוח ייחודי וחשיבה ביקורתית; בעלת כושר ביטוי גבוה בכתיבה (כותבת בבלוג באתר הדיגיטלי של עיתון הארץ, סופרת פרוזה וסופרת ילדים); מפרסמת מידע, מאמרים והדגמות על עריכה לשונית ועריכה ספרותית; עורכת אקדמית יסודית; שומרת על קול הכותב / הכותבת; עורכת בירורים עם הכותב / הכותבת, מלווה את הטקסט עד להגשה / פרסום סופיים; בעלת יכולת גבוהה בניהול פרויקטים מורכבים; מומחית בשימושי מחשב; מקצועית, אחראית, זריזה, יעילה, נגישה וסבלנית.

המלצתו של עמירם מרקוס, מנכ"ל ליעם מערכות תוכנה בע"מ, 1998: "גב' עינת קדם הכינה עבור חברתנו כתבת תדמית במסגרת תפקידה כמפיקה ועורכת לשונית במכון 'אלול', לאור זכיית הח"מ בפרס הניהול 1998 מטעם מכון זה. לאורך כל עבודתה עבור חברתנו, גילתה עינת חריצות, התמדה ודבקות במשימה, יחד עם שליטה מעוררת התפעלות בשפה העברית ויכולת הבנה מהירה ובהירה של נושא מקצועי מתחום המחשבים (middleware), שהיה זר לה לחלוטין קודם לכן. עינת קלטה כבר בפגישה הראשונה את מהות הפעילות של ליעם, וידעה להעביר אותה בשפה בהירה וקולחת לכתבה אינפורמטיבית שתעניין קוראים שאינם נמנים דווקא עם מקצועני עולם המחשבים. כמו כן העניקה עינת כותרת שיווקית מושכת לכתבה, המבטאת במשחק מילים הן את מטרת החברה והן את סוד הצלחתה. בכך תרמה עינת תרומה מכריעה להשגת המטרה הפרסומית בצורה מיטבית. הכתבה ראתה אור בעיתון 'הארץ' מיום 7.9.1998 כמודעה פרסומית מטעם מכון 'אלול'. אין לי ספק שעינת תהיה נכס לכל משרד שיעסיק אותה בכל תחום." (19.10.1998)

קובי תדמור, מנכ"ל לקטרה סיסטמס, 1998: "את עבודתה של עינת הכרתי כאשר ערכה עבור חברתנו כתבה פרסומית. מטרת הכתבה היתה להציג את חברת לקטרה בפני הציבור, את פעילויותיה והצלחותיה. טיפולה היעיל של עינת בכתבה, מתחילת התהליך ועד סופו, העיד על מקצועיות ומסירות רבה מצידה – תכונות אשר לעניות דעתי הינן הכרחיות בעבודה מסוג זה, לה נדרשה. תוך זמן קצר הבינה עינת את הנקודות החשובות אותן ביקשנו להדגיש בכתבה וידעה לבטאן בבהירות, קוהרנטיות ויופי מילולי. ההקשבה שגילתה לצרכינו ולדעתנו, ומאידך – הבעת דעתה המקצועית, יצרו שיתוף פעולה פורה אשר תרם רבות להצלחתה של הכתבה. אין ספק שמקצועיותה של עינת היתה חיונית ביותר עבורנו ולעזר רב בבואנו להציג את חברתנו, ונהנינו לעבוד במחיצתה." (אוק' 1998)

תמר אבידר, עיתונאית וסופרת: "זהו מכתב הערכה והוקרה לעינת קדם. עינת הייתה אסיסטנטית שלי והפיקה שלושה ספרים שכתבתי: 'חרדה בצהריים', 'הליכים של פרידה' ו'בא לי ריאיון'. עם אחת כמו עינת לא צריך ראש. עינת היא ראש למספר אנשים בו זמנית. היא בהירת שכל בצורה פנטסטית ובעלת כושר ניתוח והסקה נדירים ויכולת התבוננות ייחודית ומקורית. יש לה המון אנרגיות, היא ביצועיסטית, מקצועית, מנוסה ומסורה. בכל משימה העומדת בפניה היא נותנת את המקסימום על מנת שהתוצאות יהיו על הצד הטוב ביותר, והן אכן כאלה." (אוג' 2006)

שירותי העריכה שלי

ההתמחות שלי היא עריכה לשונית ועריכת תוכן במגוון סוגים של טקסט, ניקוד, עריכה טכנית עיצובית, וכן עימוד ועיצוב לקראת עימוד בתוכנת אינדיזיין:

עבודות מחקר אקדמיות

אני עורכת בעריכה לשונית המשולבת עם עריכת תוכן אקדמית וכוללת סידור, עיצוב וארגון של עבודות אקדמיות כגון עבודת דוקטורט, עבודת תזה וסוגים שונים של עבודות גמר – במחקר איכותני או כמותי בכל שדות המחקר. עבודה אקדמית בנויה ממשפטים המביעים רעיונות, ותפקידה של העורכת הוא ליצור משפטים מובנים, זורמים, הגיוניים, עם קשר לוגי ביניהם. רעיון בתחום המתמטיקה או ההנדסה לא שונה במהותו מרעיון בתחום ההיסטוריה, האומנות, הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה. עליו לעמוד בכללי הלשון, היופי הלשוני, הזרימה, ההיגיון והקוהרנטיות, ועליו לעמוד בכללי ההוכחה הנדרשים בעולם האקדמיה: הצגת טיעונים מוצקים עם קשר לוגי ביניהם ויצירת קשרים בין חלקי העבודה – מטרת המחקר, שיטת המחקר, ממצאי המחקר ומסקנות המחקר. עריכה טכנית צורנית היא חלק חשוב בעריכה: אזכור וציטוט לפי הנחיות המוסד האקדמי, רשימות אלקטרוניות, שערים חיצוניים ופנימיים, מספור עמודים, כותרות ברמות שונות, טיפול בפסקאות, עימוד, עיצוב טבלאות, טיפול באיורים, גרפים ותמונות, טיפול בהערות שוליים ועוד. את אלה אני מציעה כחלק משירותי עריכה לשונית ועריכת תוכן אקדמית, או כשירות נפרד למי שמבקש עריכה טכנית צורנית בלבד.

פרוזה

עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית של ספרי פרוזה כגון ספר מתח ופעולה, רומן, ספר זיכרונות, סיפורי חיים, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר, קובץ סיפורים וכדומה, וכן הגדרת סגנונות אחידים עבור כותרות, פסקאות, ציטוטים וכדומה לקראת עימוד ספרים בתוכנת InDesign.

ספרים, סיפורים ומשחקים לילדים ונוער

עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית וניקוד בספרים לילדים ונוער בכל הגילאים – סיפורים, שירים, סדרות, ספרי הרפתקאות ופנטזיה ועוד. בסוגה זו נכללים גם ספרי לימוד, חוברות, הפעלות ומשחקים לילדים ונוער, וכן הגדרת סגנונות אחידים עבור כותרות, פסקאות, ציטוטים וכדומה לקראת עימוד ספרים בתוכנת InDesign.

ספרות תורנית

עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית של ספרות תורנית, וניקוד.

תכנים וסטוריטלינג לאתרים ורשתות חברתיות

עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית של תכנים לאתרים ולרשתות חברתיות, כולל סטוריטלינג.

שירים

עריכה לשונית המשולבת בעריכה ספרותית של שירים.

ספרי עיון, מחקר, לימוד, הדרכה וייעוץ

עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן עיונית (ובחלקה גם עריכת תוכן ספרותית) של ספרים כגון ספר עיון, ספר בישול, אפייה ומתכונים, ספר לימוד, ספר מחקר, ביוגרפיה, ספר הדרכה וייעוץ, ספר פילוסופיה, ספר היסטוריה, ספר פסיכולוגיה, ספרי קבלה וכדומה, וכן הגדרת סגנונות אחידים עבור כותרות, פסקאות, ציטוטים וכדומה לקראת עימוד ספרים בתוכנת InDesign.