עריכה לשונית
עריכה לשונית

כתיבה טובה, יפה ונכונה - המלצות

מובאות כאן המלצות לכתיבה טובה. חלקים ממאמר זה התפרסמו בספרה של גאולה ברקוביץ "לתרגל לשון והבעה", המכיל את כל החומר לבחינת הבגרות בנושא. עם זאת, חשוב לזכור: כתיבה טובה היא בעיניו של המתבונן. אין כאן כללים מוחלטים:

  • הקשר בין הכותב לבין קוראיו: רצוי שבכתיבה תהיה מחיצה ברורה בין הכותב לבין הקוראים. המגמה הנהוגה כיום בכתיבה היא סגנון כתיבה פמיליארי, חופשי ושאינו כפוף לחוקים. אחד החסרונות העולים מהקשר שיוצר הכותב עם קוראיו הוא שתחת התרכזות באמירה שלו, מתרכז הכותב בקשר שלו עם קוראיו. ניתן לדמות זאת לסרט או להצגה. שחקן טוב מתנתק מנוכחותה של המצלמה או מנוכחותו של הקהל ומתרכז במשחק. בכך הוא יוצר אמינות ואותנטיות בגילום הדמות, מה שמגביר את הנאתו של הצופה ואת יכולת ההזדהות שלו עם הדמות ועם המסר שלה. את מידת הקשר בין הכותב לקוראים ניתן לזהות גם על ידי שימוש מרובה בסימני פיסוק כגון סימן קריאה, סוגריים, שלוש נקודות, מירכאות ופסיקים.
  • המילים הן שצריכות להביע - לא סימני הפיסוק: סימני קריאה (להרחבה): רצוי להימנע משימוש בסימני קריאה, אלא אם כן מדובר בקריאה או בציווי. העוצמה אמורה לעלות מהמילים, לא מהסימן. השימוש בסימן קריאה מעיד על חוסר ביטחון והוא כאילו פונה לקורא: "שים לב למשפט הזה. ועכשיו שים לב לזה. ראית? חזק, אה?". גם מכאן עולה מודעות לקורא, דבר הפוגם בטקסט. אין צורך בהדגשות של הכותב באמצעות סימני קריאה. הקורא אמור להסיק את מסקנותיו מהמילים הכתובות ולא מסימני הקריאה.
  • שלוש נקודות (להרחבה): מומלץ להימנע משימוש בשלוש נקודות, אלא אם כן מדובר בקטיעה של הבאת הדברים. שלוש הנקודות לא אמורות ליצור דרמה, מתח, הומור או שאר אפקטים שהכותב מבקש ליצור. את כל אלה עליו ליצור באמצעות המילים, הסגנון, הכתיבה.
  • סוגריים (להרחבה): רצוי להימנע ככל האפשר מכתיבת מאמרים מוסגרים בתוך סוגריים . בכתיבה בתוך סוגריים יש פנייה סמויה לקורא ומודעות לנוכחותו, מעין: "בינינו, אבל אל תגיד לאף אחד". על הכותב להתעלם מנוכחותו המרחפת של הקורא ולא לפנות אליו, גם לא בעקיפין, אלא לכתוב את דבריו בגוף הטקסט ולא בסוגריים, אלא אם כן התוכן מתאים למאמר מוסגר ושילובו בטקסט יפריע לזרימה ולרצף.
  • פסיקים (להרחבה): רצוי שלא להרבות בפסיקים. כללי הפיסוק מחייבים זאת. לעיתים כשיש התלבטות בין שימוש בפסיק לבין נקודה אפשר לשים נקודה. הנקודה תוחמת את המשפט, ממסגרת אותו, נותנת לו ייחוד ועוצמה.
  • מירכאות (להרחבה): בשימוש במירכאות לציון אירוניה ולגלוג יש אמירה עקיפה, מרומזת של הדברים. כשאני נתקלת בטקסט עמוס במירכאות מלגלגות אני רואה כותב נרגן, מתאמץ, המשתדל בכל מאודו להביע את כוונתו. כתיבה ישירהברורה יותר, והשפעתה גדולה יותר.
  • קווים והדגשות: בדומה לסימני הקריאה, שימוש בהדגשות ובקווים מתחת למילים או משפטים יוצר הבדלים ברמות החשיבות של מילים או משפטים. דגש או קו מתחת למילה או למשפט הופך את המילה או המשפט לחשוב יותר לעומת המשפטים האחרים. באמצעות הדגשות וקווים הכותב מפנה את תשומת ליבו של הקורא למשפטים החשובים לו
  • כותרת: אין לשים נקודה בכותרת.
  • משפטים ארוכים: מומלץ להימנע ממשפטים ארוכים ומסורבלים. גם כאשר המשפטים הארוכים כתובים כהלכה, הם מעייפים את הקורא והוא מאבד את הריכוז ואת הכיוון. למשפטים קצרים יש עוצמה גדולה יותר, הם מתוחמים ומושכים תשומת לב גדולה יותר.
  • סלנג (לעמוד): שימוש בסלנג הוא לגיטימי, בתנאי שהוא נעשה במידה ובתנאי שהכותב אינו נותן את התחושה שאוצר המילים שלו מסתכם בכך.

___________________

לעמוד כתיבה טובה