עריכה לשונית
עריכה לשונית

עריכת תרגום

"לכל שפה יש עולם משלה, דפוסי חשיבה ייחודיים, צירופי מילים שמביעים רגשות מסוימים. אי אפשר להעביר את כל אלה כהווייתם ללשון אחרת. לא בכדי אמרו חז"ל: 'כל המתרגם פסוק כצורתו, הרי זה בדאי' (קידושין מ"ט, ע"א)".

אלה הם דבריה של נילי מירסקי שזכתה ב-2008 בפרס ישראל בספרות בתחום התרגום.

ובכל הכבוד (1) - כפי שנהוג לומר בשפה המשפטית, בעיקר דווקא כאשר מחזקים את דעתו של אדם הנמצא במעמד מכובד וגבוה - בכל הכבוד, היא צודקת.

מדוע תרגום מסוים או עריכת תרגום מסוימת נחשבים לטובים יותר מתרגום או עריכת תרגום של אותו טקסט? לא בגלל ידיעה טובה יותר של שפת המקור, אלא משום שהמתרגם או העורך הרשה לעצמו לנהוג בחירות ולא כבל את עצמו לטקסט. קיבעון וטהרנות (2) - עליהם להישאר מחוץ למלאכת התרגום והעריכה. בעריכת תרגום אי אפשר להיות נאמנים למקור בכל מילה ולתקן רק שגיאות כתיב. אם הגרסה העברית זהה לחלוטין למקור, העריכה או התרגום אינם טובים. בשפת המקור זה נשמע קולח ויפה, בעברית זה יישמע רע. מתרגם או עורך הקולט את הניואנסים הקטנים ומוצא חלופות טובות בעברית, ועם זאת מעביר באופן נאמן את דבריו של הכותב - הופך את התרגום לאיכותי.

"התפישה הרווחת היא", כותבת רנה ליטוין ("שתי שמיעות. על אמנותו של מתרגם השירה", הארץ, 18/09/09) "מעצם הגדרת המלה 'תרגום' - כי המתרגם אינו 'אמן מקורי', היוצר 'יש מאין', אלא במקרה הטוב, הוא אמן מבצע, המממש טקסט הקיים כבר בשפתו... גם הוא (המתרגם – ע.ק.) מציית ל'כוח הטבע' - הלא-מודע שלו, האומר מה נכון לו ומה לא... אלא שבניגוד למשורר 'המקורי' הוא חייב בציות נוסף: ציות לאופי השפה המקורית שממנה יעביר את היצירה לשפת היעד, וציות לאופייה של שפת היעד; ציות לדגם המושלם שלפניו וציות למה שיקביל לו בשפתו, זמנו ומקומו; ציות לאישיות שיצרה את הדגם הזה - תולדותיה, מכלול יצירתה, עולם הקונוטציות שלה - וציות למה שמפעיל את אישיותו שלו".

________________

(1) כמי שעבדה במשרד עורכי דין והכירה מקרוב את הביטויים הנהוגים שם, למדתי שהכוונה מאחורי הביטוי "בכל הכבוד" כשהוא מופנה לשופט, היא דווקא להצדיקו. המסר שעובר כאן הוא: הרי אתה, כבוד השופט, אינך צריך אותי כדי שאחזק את דבריך, וחיזוק דבריו של אדם במעמדך עלול להתפרש כפגיעה בכבודך, לכן: "בכל הכבוד צדק בית המשפט הנכבד כשהחליט..."  (למאמר)
(2) טוהר הלשון, טהרת הלשון או "נקיותה" מיסודות זרים, מתוך נאמנות למקורותיה הראשונים.

_________________