עריכה לשונית
עריכה לשונית

עריכה לשונית, לשם מה? הטקסט הוא עדות האופי היחידה של הכותב או של האתר

בשפה המדוברת אנחנו די סלחנים כלפי אי-דיוקים בשפה העברית. זה לא ממש נורא להגיד "לקחתי את המחזיק מפתחות", במקום "לקחתי את מחזיק המפתחות", או "אני יעבור שם", במקום "אעבור שם". משפטים מסוג זה הנאמרים אוטומטית לא יישמעו לנו חריגים וישתלבו באופן טבעי בשפת הדיבור. לא כך הדבר בכתיבה. הקורא או הגולש באתר הוא מעין שופט בבית משפט לשיפוט מהיר, אשר לאחר שהובאו בפניו ה"ראיות", הוא דן את הכותב/האתר לשבט או לחסד. כתיבה שאינה מתאימה לסוג הטקסט, כתיבה בשפה רדודה ובסגנון הלקוח משפת הדיבור, ניסוח גרוע, טעויות לשון, זרימה לא טובה ולא קוהרנטית של הטקסט, שגיאות כתיב, טעויות הקלדה, טעויות בפיסוק וכדומה – כל אלה מובילים ל"פסק דין" מהיר וחד-משמעי, שפעמים רבות גולש גם לקביעת תכונותיו והשכלתו המשוערות של הכותב או לקביעת איכות השירותים המוצעים על ידי האתר באינטרנט.

מדוע זה כך? בשפת הדיבור יש נסיבות מקלות לפשע. הדיבור אוטומטי, ומעצם טבעו אינו מאפשר תכנון מקדים של המשפטים והמילים. לעומת זאת, בפעולת הכתיבה יש זמן להתארגנות ולתיקון טעויות. מי שאינו מנצל זאת כראוי צפוי לגזר דין נוקשה.

הטקסט הוא עדות האופי היחידה של הכותב או של האתר, הוא כרטיס הביקור שלו. הראיות, קרי הטקסט הכתוב, הן הדבר היחיד המובא בפני השופט. לא ניתן להתרשם מהכותב/מנהל האתר באופן בלתי אמצעי על ידי קול, שפת גוף, הבעות פנים וכדומה, או "לחקור" אותו מטעם ההגנה ולשמוע עדי אופי המדברים בשבחו.

סיבה נוספת לנטייה להחמיר עם טעויות בכתיבה לעומת טעויות בשפה המדוברת היא שאנחנו מקצים למילים הכתובות מקום של כבוד על הנייר או על המסך. הן חזותיות, הן מתועדות ומוחלטות, יש להן עוצמה, כוח ונוכחות לעומת מילים המרחפות באוויר. יש ציפייה לכבוד בהיכל המשפט לכתיבה.

לפיכך, בבואו להופיע בפני בית המשפט הנכבד, על בעל הדין להציג ראיות מוצקות לכתיבה טובה, חפה מכל אשמה.

____________________

לעמוד סוגיות בעריכה לשונית