מירכאות

ממש "בוגר" 

"17. מרכאות אינן "אליבי" לשימוש "לא יפה" בשפה או ל"סלנג", אין צורך "להתנצל" על מה שזה עתה "כתבתם". (מתוך כללי הכתיבה הנאה, רוביק רוזנטל)

המירכאות (בכתיב מלא נכתב ביו"ד ונהגה "מֵרְכָאוֹת") הן סימן פיסוק שבא לציין:

1) ציטוט (אולמרט: "נגמר חלום ארץ ישראל השלמה").

2) ציון של דיבור (למה יש לך עיניים גדולות כל כך?" שאלה כיפה אדומה).

3) שמות של אתרי אינטרנט, סרטים, מסעדות וכדומה (אתמול ישבנו ב"ארומה". ראינו פרסומת על בית הקפה הזה ב"הארץ").

4) סלנג (הוא מה שנהוג לכנות "חתיך הורס").

5) התייחסות למונח או למילה ספציפית (במפגש הזה נשמעה פעמים רבות המילה "חמלה").

ויש גם מירכאות שנועדו לציין אירוניה, לגלוג, או לשון סגי נהור.

לדוגמה:

- איזה יופי של "מתנה" הוא ארגן לי.
- הוא כלל לא מעניין אותם, את "טובי הלב" האלה החולפים על פניו כאילו הוא לא קיים. 

שימוש מרובה במירכאות לציון אירוניה ולגלוג הוא סימן לכתיבה לא טובה. מירכאות מלגלגות הן אמירה עקיפה, מרומזת של הדברים. כתיבה ישירה היא ברורה יותר והשפעתה גדולה יותר. בדומה לדבריי על סימני הפיסוק, ובעיקר על שלוש נקודות וסימני קריאה - העָצמה צריכה לעלות מהמילים - לא מהסימנים.

כשאני נתקלת בטקסט עמוס במירכאות מהסוג הנ"ל אני רואה כותב מתוסכל, נרגן, כועס מאוד, כמעט צועק. נראה שהוא משתדל בכל מאודו להביע את קובלנתו, את מררתו, והמירכאות שלו כמוהן כחריצת לשון והעוויית הפנים. המילים שלו נראות כסיסמאות המרוחות על שלטים בהפגנת מחאה. המילים המלגלגות מציגות אותו באור נלעג.

במאמר על שימוש מרובה במילים השאולות מהשפה האנגלית כתבתי: "אני רוצה כתיבה ישירה, מדויקת... איני רוצה לחפש מה עומד מאחורי המילים המעורפלות או לעצור את רצף הקריאה בשל סוגריים. אני רוצה לקרוא בעברית ולא לתרגם את המילים הזרות. אני רוצה לקרוא טקסטים של כותב שמביע - לא משחק, כותב שמשקיע מאמץ בחיפוש אחר מילים וניסוחים פשוטים וישירים, שעושה שימוש הוגן במילים - לא בנוסחאות".

אם הכותב רוצה לכתוב דבר מה עליו פשוט לכתוב זאת, לא במאמרים מוסגרים והערות אגב בתוך סוגריים אלא בגוף הטקסט, לא במילים לועזיות שיש להן תחליף טוב בעברית, לא במילים בתוך מירכאות של סגי נהור, לא במילים מודגשת או מקושטות בסימני קריאה או בשלוש נקודות. פשוט לכתוב. ואם הוא מבקש להשתמש בציניות, הוא יכול לכתוב את המילה ללא מירכאות.

הקורא יבין.

___________

 

• סגי נהור = רב האור. (סגי = רב, הרבה, גדול; נְהור = אור). כינוי בלשון הפוכה לעיוור הכינוי המקורי "סגי נהור" ניתן לעיוור בעין אחת, שלעומת העיוור הגמור הריהו "רב אור", בראשית רבה ד): "רַב שֵׁשֶׁת סַגִּי-נְהוֹר הֲוָה" (ברכות נח.) - מילון אבן שושן. 
• למאמר: ציניות לא בדיוק הכי מחמיאה שבעולם
• מירכאות במשפט עם נקודה, נקודתיים, פסיק: היא נאנחה ואמרה: "זה תמיד קורה לו". ; "תתקדם", הוא אמר, "אני כבר אשיג אותך".
• מירכאות במשפט עם סימן שאלה, סימן קריאה, שלוש נקודות: "מה כבר אמרתי?" הוא שאל. ;  "ככה אני רוצה את זה!" הוא אמר. ; "כל המלבין פני חברו ברבים..." הוא ציטט.
• מירכאות במילים עם ה' הידיעה: האיש ה"חכם" הזה ; ה"רגליים הארוכות" שלה ;  ה"חיוך המקסים" שלו.  
• מירכאות בשם הפועל: "להיבנות" ולא ל"היבנות" ; "לחפש" ולא ל"חפש".
• מירכאות בציטוט: היא אמרה ש"הוא שקרן", ולא "שהוא שקרן".
• לעמוד סימני הפיסוק