עריכה לשונית
עריכה לשונית

עריכה לשונית טובה

עריכה טובה היא עריכה בראש גדול, שלא מנתקת את ההגהה מהעריכה הלשונית והכניסה לתכנים, ובוחנת את הטקסט באופן ביקורתי ולא כתורה מסיני. עריכה שאין בה מעוף, עריכה שמקבלת את הדברים כפי שהם ללא שאלות, ללא ביקורת, ומתרכזת בשגיאות כתיב ובפיסוק בלבד היא עריכה לא טובה. אי אפשר לעשות עריכה לשונית טובה תוך היצמדות לקיים בכל מחיר, אי אפשר לטפל בניסוח בלי להיכנס לעובי הקורה, בלי לחדור לעומק הנושא, לפרטי פרטים. משפטים שיש בהם מילים יפות וגבוהות ללא שגיאות אך לא עומד מאחוריהם דבר אינם שווים הרבה. לא די בכך שהמשפטים יהיו תקניים. צריך שהכוונה מאחוריהם תהיה מובנת, ברורה, ישירה ואמיצה, ללא ערפול ועמימות.

עורך טוב הוא עורך סקרן. הוא שואל שאלות, מבקש מהכותב הבהרות והסברים ויודע איך והיכן לשלב אותם בטקסט. (בוראט כמשל לעריכה לשונית מקובעת; להמלצתו של יעקב עמיר עליי)

עורך טוב מזהה כתיבה לא טובה ויודע לשפר אותה, ויודע לזהות כתיבה טובה ולא פוגם בה. עריכה טובה מאפשרת לטקסט להביע את קולו של הכותב ולא משתיקה אותו. (להרחבה)

עורך טוב לא צריך להבליט את הידע שלו בכל מחיר באמצעות העלאה של משלב או שפה גבוהה שאינה מתאימה לאופי הטקסט. עליו להיות עם מספיק ביטחון עצמי כדי למתן את קולה של האקדמיה, שלא יהיה צורם לאוזן, ועדיין להוציא תחת ידו טקסט מכובד ברמה גבוהה. עורך טוב פועל לא רק על פי חוקי הלשון, אלא גם על פי האינטואיציות שלו, תחושות הבטן, המנגינה שעולה מהטקסט, במטרה להוציא מהטקסט ומעצמו את המיטב. (להרחבה)  

עורך צריך להיות מודע ליכולות שלו או להיעדרן. לא כל עורך לשון הבקי בחוקי העברית יכול לספק עריכה ספרותית ברומן או בספר לילדים, או עריכה אקדמית בדוקטורט, תזה, הצעת מחקר, מאמר אקדמי וכדומה.

עריכה טובה היא עריכה מוקפדת - אך לא מקובעת, זורמת - אך לא קופצנית, לא מתיימרת, לא מתפזרת, ישירה, אמיצה, חותרת לבהירות בטקסט, ללא התפתלויות, עמימות וערפול.

עריכה טובה ממתנת את השימוש בסימני פיסוק קוסמטיים כגון סימן קריאה, סימן שאלה שאליו מוצמד סימן קריאה (מעין שאלה רטורית), שלוש נקודות, מירכאות המבטאות לעג, סוגריים שהתוכן שלהם יכול להשתלב בגוף הטקסט, וכדומה. המילים הן שמביעות - לא הסימנים.

עריכה טובה לא נכנעת לתכתיבי האופנה בשפה העברית שעל פיהם כתוב הטקסט המונח לפניו, גם אם הם לא נחשבים לטעויות, ומסוגלת להציע להם חלופות טובות. כמו כן, על העורך להימנע ככל האפשר ממילים לועזיות שיש להן תחליף טוב ומתאים בעברית וכן ממילות סלנג בשפת הדיבור. (להרחבה)

לפעמים לקוחות שואלים אותי: "למה כאן השתמשת בזמן הזה?" ו"למה את זה הורדת לי?" ו"למה עשית כך, ואחרת?" ואני, שהעריכה שלי כבר הפכה לטבע שני שלי, מנסה להסביר מה עומד מאחורי הפעולות. עריכה היא יצירה בפני עצמה. העורך יוצר את הטקסט מחדש, בין שהעריכה קלה ובין שהיא מורכבת יותר. העריכה שלו לא מקנה לו זכויות יוצרים על יצירתו של הכותב והוא לא מתחרה על הקרדיט שמגיע ליוצר שכתב את היצירה המקורית. עורך טוב מכיר בכך שהוא מאחורי הקלעים ומי שנמצא בקדמת הבמה הוא הכותב, אבל הלקוח צריך לראות בעריכה שלו יצירה ולראות את היוצר שבו.

עורך טוב קשוב ללקוח ונמצא בדיאלוג איתו.

עורך טוב הוא בעל כישורי כתיבה ויכולת הבעה עצמית, סבלנות, חוש סדר וארגון, כושר ניתוח, חוש ביקורתי, יכולת הסקה מהכלל לפרט ולהפך, פתיחות וסקרנות, תושייה בפתרון בעיות ויכולת "לצאת מהקופסה", ועוד.

עורך טוב נאמן ללקוח שלו, ופועל אתו במאמץ משותף כדי לעמוד באילוצים כגון מועד הגשה (קראו את המלצתה של רחל).

________________________ 

לעמוד סוגיות בעריכה לשונית; לעמוד כתיבה טובה