עריכה לשונית
עריכה לשונית

עריכה לשונית טובה

עריכה טובה היא עריכה בראש גדול, שלא מנתקת את ההגהה מהעריכה הלשונית והכניסה לתכנים, ובוחנת את הטקסט באופן ביקורתי ולא כתורה מסיני. עריכה שאין בה מעוף, עריכה שמקבלת את הדברים כפי שהם ללא שאלות, ללא ביקורת, ומתרכזת בשגיאות כתיב ובפיסוק בלבד כשבטקסט נדרש מעבר לכך, היא עריכה לא טובה. אי אפשר לעשות עריכה לשונית טובה תוך היצמדות לקיים בכל מחיר, אי אפשר לטפל בניסוח בלי להיכנס לעובי הקורה. משפטים שיש בהם מילים יפות וגבוהות ללא שגיאות אך לא עומד מאחוריהם דבר אינם שווים הרבה. לא די בכך שהמשפטים יהיו תקניים. צריך שהכוונה מאחוריהם תהיה מובנת, ברורה, ישירה ואמיצה, ללא ערפול ועמימות. (בוראט כמשל לעריכה לשונית מקובעת)

עורך טוב הוא עורך סקרן. הוא שואל שאלות כשמשהו לא ברור, מבקש מהכותב הבהרות והסברים ויודע איך והיכן לשלב אותם בטקסט.

עורך טוב פועל לא רק על פי חוקי הלשון, אלא גם על פי האינטואיציות שלו, תחושות הבטן, המנגינה שעולה מהטקסט, במטרה להוציא מהטקסט ומעצמו את המיטב. הוא לא צריך להבליט את הידע שלו בכל מחיר באמצעות העלאה של משלב או שפה גבוהה שאינה מתאימה לאופי הטקסט. עליו לדעת היכן למתן את קולה של האקדמיה, שלא יהיה צורם לאוזן, ועדיין להוציא תחת ידו טקסט מכובד ברמה גבוהה. עריכתו מוקפדת - אך לא מקובעת, זורמת - אך לא קופצנית, לא מתיימרת, לא מתפזרת, ישירה, אמיצה, חותרת לבהירות בטקסט, ללא התפתלויות, עמימות וערפול. (להרחבה)  

עורך טוב ממתן את השימוש בסימני פיסוק קוסמטיים כגון סימן קריאה, סימן שאלה שאליו מוצמד סימן קריאה (מעין שאלה רטורית), שלוש נקודות, מירכאות המבטאות לעג, סוגריים שהתוכן שלהם יכול להשתלב בגוף הטקסט, וכדומה. המילים הן שמביעות - לא הסימנים.

עורך טוב לא נכנע לתכתיבי האופנה בשפה העברית שעל פיהם כתוב הטקסט המונח לפניו, גם אם הם לא נחשבים לטעויות. (להרחבה)

עורך טוב מזהה כתיבה לא טובה ויודע לשפר אותה, ומזהה כתיבה טובה ולא פוגם בה וברעיונות שמאחוריה. הוא קשוב לקולו של הכותב ולא משתיק אותו, ונמצא בדיאלוג מתמיד איתו. (להרחבה)

________________________ 

לעמוד סוגיות בעריכה לשונית; לעמוד כתיבה טובה