עריכה לשונית
עריכה לשונית

כתיב חסר, כתיב מלא

מבולבלים? גם אנחנו!

הכתיב המלא או הכתיב חסר הניקוד הונהג על ידי האקדמיה ללשון העברית כדי להקל את הקריאה, לעומת הכתיב המכונה "כתיב חסר" - כתיב שאותיותיו זהות לאלה הנכתבות בכתיב המנוקד. בכתיב המלא נוספו, בין היתר, אמות הקריאה י' ו-ו', כתחליף לסימני הניקוד, וכך, מילים רבות נכתבות באופן שונה בכתיב החסר לעומת הכתיב המלא לאחר שהתווספה להן יו"ד או ו"ו.

לעומתן, בשל חוקי העברית יש מקרים רבים שאין להוסיף בהם יו"ד או ו"ו, והמילים  נכתבות באופן זהה הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא, ומכאן נוצר הבלבול, בעיקר בנוגע לשאלת ההוספה של יו"ד וו"ו. אנחנו לא יודעים מתי צריך להוסיף אותן על פי כללי הכתיב המלא, ומתי אסור להוסיף אותן בשל חוקי העברית. הבלבול גדל בשל כך שאנחנו רואים הוספה של יו"ד או ו"ו גם במקרים שאין להוסיף אותן, בעיקר באתרי חדשות המבקשים להקל את הקריאה. מצד אחד הוספה של אמות הקריאה על פי כללי הכתיב המלא אכן מקלה את הקריאה, אך מצד שני אנחנו לא יודעים מתי להוסיפן, ומהם המקרים שאין להוסיפן. זוהי הסיבה לכך שכשיצרתי לראשונה את העמוד על כתיב חסר ומלא באתר שלי, החלטתי שכתובתו תהיה mevulbalim, על פי המשפט המוכר של גיא זוהר בתכניתו "היום שהיה" בערוץ 10: "מבולבלים? גם אנחנו!" (וכך גם חיקה אותו אסי כהן בארץ נהדרת).

בטקסטים ספרותיים נהוג להשתמש בכתיב חסר במילים "היתה", "אמא", "כל" ו"הכל", וביו"ד אחת בסוף שייכות בגוף ראשון (אחרי, עלי, בני - במקום אחריי, עליי, בניי בכתיב המלא). האם זאת טעות להשתמש באותו טקסט בכתיב מלא ובכתיב חסר? תלוי את מי שואלים - יש עורכי לשון הרואים זאת בחומרה.

השימוש בכתיב החסר נעשה בעיקר בספרי קריאה. נראה שהם סבורים שככל שהכתיב הלא-מנוקד זהה לכתיב המנוקד ולתנ"ך, הוא גבוה יותר וספרותי יותר. ייתכן גם שהדבר נובע משמרנות ומשמירה על מה שהם רואים כסגנון אישי וייחודי, או שהשינויים נראים להם זרים לשפה. את הכתיב המלא נראה בעיקר בכתוביות לסרטים ולכתבות בטלוויזיה. בקרב רוב הציבור נראה ערבוב של שני סוגי הכתיב: חלק מהמילים כתובות בכתיב חסר, וחלק בכתיב המלא.

מאמרים ועמודים הקשורים לכתיב חסר ומלא: