עריכה לשונית
עריכה לשונית

כתיב חסר, כתיב מלא

בשפה העברית יש שלושה סוגי כתיב: 1. כתיב מנוקד שבו הניקוד מורה את הקריאה; 2. כתיב חסר – כתיב דקדוקי ללא ניקוד. אימות הקריאה י' ו-ו' מופיעות בו באופן מצומצם; 3. כתיב מלא - כתיב חסר בבסיס, שנוספו לו אימות קריאה כדי לציין את התנועות הנהגות. יש לזכור שההוספה של י' או ו' במעבר לכתיב המלא לא נעשית באופן גורף, ומילים רבות בכתיב המלא נכתבות כמו בכתיב החסר. למשל: דמיון, בעיה, תכף, אזור, מהפכה, עדה, אפליה, לוח, ציִד, מצרים, הִכה, הִפיל, יזכור, זִכרוּ!, וילון, קו, יֵשב, אויב.

להלן דוגמאות המציגות את המעבר לכתיב המלא:

בְּנִי, בָּנַי, בָּנֶיהָ, בְּנִיָּה, בָּנִית, בְּנִיַּת-; בני, בני, בניה, בניה, בנית, בנית-; בני, בניי, בניה, בנייה, בנית, בניית-
חֲוָיָה, חָוִית, חֲוָיַת-; חויה, חוית, חוית-; חוויה, חווית, חוויית-
עִירִיָּה, עִירִית, עִירִיַּת-; עיריה, עירית, עירית-; עירייה, עירית, עיריית-
לִפְנֵי, לְפָנַי;
לפני, לפני; לפני, לפניי
יָשׁוּב, יִשּׁוּב; ישוב, ישוב; ישוב, יישוב
רְאָיָה, רְאִיָּה; ראיה, ראיה; ראיה, ראייה
לְהַרְאוֹת, לְהֵרָאוֹת; להראות, להראות; להראות, להיראות
נֶאֱלָץ, נֵאָלֵץ
; נאלץ, נאלץ; נאלץ, ניאלץ
עָלֶיךָ, עָלַיִךְ; עליך, עליך; עליך, עלייך
הָעֵדֶר, הֶעְדֵּר; העדר, העדר
; העדר, היעדר
אִשָּׁה, מִלָּה, אִמָּא; אשה, מלה, אמא; אישה, מילה, אימא
שְׁתִיָּה, עִנְיָן; שתיה, ענין; שתייה, עניין
הוֹרֵד, הַוֶּרֶד; הורד, הורד; הורד, הוורד
מְאֹד, שֻׁלְחָן; מאד, שלחן
; מאוד, שולחן
בְּרָכָה, בְּרֵכָה, פָּרוֹת, פֵּרוֹת, שַׁעַר, שֵׂעָר; ברכה, ברכה, פרות, פרות, שער, שער; ברכה, בריכה, פרות, פירות, שער, שיער.

הכתיב המלא הונהג על ידי האקדמיה לפני כשבעים שנה. ביוני 2017 האקדמיה אישרה  נוסח חדש של כללי הכתיב המלאהשינויים העיקריים שנקבעו: 

(א) יש להוסיף ו' במילים המנוקדות בקמץ קטן (לציון תנועת O) כגון: תוכנית, עוצמה, חוכמה, יוזמה, אופנה, קורבן, קודקוד וכדומה, וכן אונייה (בחטף קמץ). עד כה הכלל הישן קבע שמילים כגון אלה ייכתבו ללא ו' גם בכתיב המלא, אך בפועל רבים הוסיפו ו' כדי שהקריאה תהיה נוחה יותר. כעת הכלל החדש מתיר זאת באופן רשמי. בנוסף נקבע שתתווסף ו' גם למילים האלה המנוקדות בקמץ קטן: אומנם, אומנות, צוהריים, מוחרת ומילים נוספות.

(ב) יש להוסיף י' בהטיות של מילים שצורת היסוד שלהן נכתבת ללא י', לציון תנועת i: לעיתים (צורת היסוד עת), לצידי (צד), לאיטו (אט), איתו (את), איתך (את), ניסים (נס), עיזים (עז), אימי (אם), ליבו (לב), מָגינים (מגן) וכו'. עד כה הכלל הישן קבע שמילים כגון אלה ייכתבו ללא י' גם בכתיב המלא, אך בפועל רבים הוסיפו י' כדי שהקריאה תהיה נוחה יותר. כעת הכלל החדש מתיר זאת באופן רשמי, חוץ מהטיות למילה "בת", שייכתבו ללא י': בתו, בתי, בתם וכו'. כמו כן האקדמיה התירה הוספת י' בפעלים בבניין הפעיל הנהגים עם י', שנקבע עד השינוי שהם ייכתבו בלי י', כגון מְעיזים (מ-להעז), מְסיבּים (מ-להסב), הֲסיבותי, מְגינות (מ-להגן), מְגינה, מְקילות (מ-להקל).

(ג) שינויים נוספים: מיידי, מיידיות וכו' בשני יו"דים (רבים כתבו אותן כך למרות הכלל הישן שקבע י' אחת), שמיים (שנקבע עד השינוי שהיא תיכתב ב-י' אחת), ומילים נוספות.

קראו את המאמר שכתבתי: מעכשיו מותר. האקדמיה ללשון העברית לא תכעס עלינו (הארץ, 26.6.17)

מאמרים ועמודים בנושא כתיב חסר ומלא :