עריכה לשונית
עריכה לשונית

באיזשהו מקום

התפרסם לראשונה באתר תפוז, 18.7.2008

שפה חדשה התפתחה בשנים האחרונות, מקורותיה שאובים מעולם הרוחניות, המיסטיקה והניו אייג" מקבוצות התמיכה למיניהן ואופנת הקואוצ"ינג. אין לספר על דבר מה שקרה - יש לשתף. אי אפשר סתם לאהוב או לחבב דבר מה - יש להתחבר אליו. אסור סתם לרצות לעזור - יש לבוא ממקום של רצון לעזור.
לכאורה המסר שעובר דרך המילים האלה הוא של שלווה פנימית, מודעות עצמית, רגישות לזולת, קבלה עצמית וקבלת האחר, יכולת הכלה והקשבה, אולם הרושם שנוצר אצלי הוא של התנשאות, ריחוק וזיוף.
"כל מיני דברים מופשטים הפכו למקומות. היו מקום של כאב, מקום של בדידות ותסכול, מקום של רוצה-לעזור, מקום של חמלה, וכדומה... מי שמדבר ממקום של כעס אינו יכול לדבר עם מישהו שמדבר ממקום של קבלה. השרשת הביטוי הזה עזרה בעקיפין למאות פסיכולוגים ברחבי המדינה לתקשר עם מטופליהם, וגם להיפך" (אורלי קסטל-בלום, "טקסטיל).
ביטוי מטריד נוסף בקטגוריית המקומות הוא "באיזשהו מקום", אף הוא נכלל ברשימת המילים והביטויים המעצבנים. לביטוי כמה תפקידים:
א) אמביוולנטיות: באתר הבריאות מספר עומר שכאשר יצא למילואים של חודש, הוא חש "באיזשהו מקום" הקלה על כך שהתרחק מהבית. כאן מעיד הביטוי על תחושת אי נעימות עקב רגש שעלול להיחשב ללא לגיטימי. במקרה זה - הקלה על כך שהוא רחוק מהבן שנולד במקום שיחוש געגועים אליו. "באיזשהו מקום" מטשטש את הנחרצות של תחושת ההקלה. ההקלה לא נוכחת כאן ועכשיו, היא רק באיזשהו מקום. זו לא ממש הקלה ולכן זה נסלח.
דוגמה נוספת: "באיזשהו מקום אמרתי תודה לאופירה שהפסיקה את זה", מספר העיתונאי והבלוגר שלמה מן (ייגרמאייסטר) (לראיון) על הבלוג שניהל בשם בדוי באתר תפוז. הכוונה היא לאופירה אסייג שעליה כתב בבלוג שלו. דבריו הובילו להסרת הבלוג שלו, לפיטוריו מעיתון מעריב ולהגשת תביעה נגדו בסך שני מיליון שקל. לייגרמאייסטר נגרם נזק עצום. מצד שני, הודות למאורעות האלה נפסקה עבודת פרך מול מחשב, ארבעה עיתונים, שישה אתרים, רדיו וטלוויזיה. לכן הוא מודה לאסייג רק קצת. אותו "קצת" נמצא באיזשהו מקום.
ב) עמימות וחוסר התחייבות: "באיזשהו מקום את צודקת".
ג) שימוש מתוחכם באמצעים פסיכולוגיים: "אני מרגישה שבאיזשהו מקום אתה עדיין כועס עליי".
ד) בקשה לא מודעת של הדובר להיחשב בעיני אחרים לטיפוס המודע לרגשותיו: "כנראה שבאיזשהו מקום אני עדיין כועסת עליך". משמע: הכעס טמון בתת המודע שלי, אך כאדם רגיש, עמוק ובעל מודעות עצמית אני יודעת על קיומו.
"באיזשהו מקום" הוא ביטוי מעורפל ועמום שאין מאחוריו דבר והוא כמו לקוח מאגדה לילדים או משיר של שלמה ארצי ("אך באיזשהו מקום בים העצב הגדול... ישנה איזושהי רפסודה..."). היכן חבוי אותו "איזשהו מקום" ומי אמור לחפש אותו? זה מזכיר לי את התכנית הנושנה "סיבה למסיבה". באחת התכניות רואיינה הזמרת שרון חזיז. "כשאת שרה קח אותי לשם", שאלה אותה רבקה מיכאלי ברצינות תהומית, "לאן את מתכוונת?"