עריכה לשונית
עריכה לשונית

אהוד אשרי: נמאס כבר

בטורו של אהוד אשרי "משחק מילים" (סוף הדרך) הוא מביא כותרות לכתבות שבהן נעשה שימוש מאולץ ולא מתאים במשחק מילים או בציטוטים מתוך שירים. הנה כמה ציטוטים מהסוג הזה, השחוקים עד דק:

  • "מחשבים את קצם לאחור" (שלמה ארצי, "לנגב") -  ביטוי נרדף המרמז על כך שנשוא הכתבה גמר את הסוס ומתקרב אל סופו.
  • "לונדון לא מחכה" (חנוך לוין, "לונדון") -  משפט שנשלף אוטומטית בכל פעם שלונדון מוזכרת בכתבה או "הייאוש נעשה יותר נוח".
  • "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה" (מאיר אריאל, "עברנו את פרעה") -  ביטוי לחשיבה חיובית לנוכח הקשיים.
  • "איך זה שכוכב אחד מעז" (נתן זך, "איך זה שכוכב") למשל, כשעופר שכטר חשף בהופעה את הישבן.
  • "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק" (עודד פלדמן, "מוכרחים להמשיך לנגן") - דימוי אולטימטיווי לדבקות במשימה ובמסורת.
  • "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" (יעקב רוטבליט, "לקחת את ידי בידך") - שורה שהפכה לסמל המהפך האידיאולוגי של אריאל שרון בפרט ולכל שינוי תודעתי בכלל.

בטורו משחק מילים (סוף הדרך, הארץ, 25/3/2005 ו-15/4/2005) מביא אהוד אשרי בתת הפינה סוף הדרך, המוציאה לגמלאות ביטויים שסר חנם, ביטויים שהגיע זמנם לצאת מהמחזור:

  • מהגיהינום (חנה לסלאו משחקת ב'שיר שלנו' את הביץ' מהגיהינום): שם תואר נפוץ שבא לציין בהגזמה הומוריסטית תופעה לא נעימה אבל שולית. "פעם זאת היתה הברקה חביבה", כותב אשרי, "היום זאת כבר קלישאה מהגיהינום".
  • לכל דבר ועניין (העוף של סבתא הוא תרופה לכל דבר ועניין): ביטוי נפוח מהז'רגון המשפטי שחדר לשפה המדוברת רק בשביל ההתייפייפות. "אם מתעקשים", כותב אשרי, "אפשר להסתפק ב'זבל לכל דבר'. ההמשך ממש לא לעניין".
  • עד שיצא עשן לבן: ביטוי שנשלף בכל פעם שיש לקבל הכרעה כלשהי.

כשניסים אלוני ויוסי בנאי כתבו את הטקסטים לגשש החיוור הם לא התכוונו שהביטויים "אני מהאו"ם", "היה מנוע?" "זה רעיון", "סע לשלום, המפתחות בפנים", "אתה הבנת את זה, ברוך?" "אל תגיד נגיד", ו"כאילללו" יהפכו להיות שגורים בשפת הרחוב. זה תהליך שהתרחש באופן טבעי. בדומה לכך גם הביטויים של ג'וג'ו חלסטרה בגילומו של צביקה הדר ("סבבי-בבי", "פטיש", "לפלף", "עיגולדים") חדרו לשפת הרחוב באופן טבעי. אולם היום, כותב אשרי, המטרה של כותבי תכניות הבידור היא להמציא את הביטוי שידליק את המדינה ושדברי הדמות של לימור (אורנה בנאי), הקופאית לובה (טל פרידמן), העיתונאית חלי (טל פרידמן) או הפוליטיקאי עוזי כהן (אלי פיניש) יהיו שגורים בשפתם של האזרחים. "מי שנכנע למניפולציה הזאת רק מעיד על מקורות השראתו המדולדלים", אומר אשרי וקורא להפסקת השימוש ב"לימוריזמים" ("אינטרטנט", "נקעה רגלו") או בפניני "ארץ נהדרת": "לצאת חוצץ", "'צטערת", "עם כל הכבוד, ויש כבוד", "גבר-גבר", "עזוב אותי באמ'שך", "אתה חמוד אתה".

וכך מסיים אשרי את הפינה: "עם כל הכבוד (ואין המשך)".

______________