עריכה לשונית
עריכה לשונית

אהוד אשרי: שפה גבוהה לכאורה

במאמרו של עמרי הרצוג "עברית בשתי שקל" (הארץ, 16.12.08) מספר צבי טריגר, משפטן, סופר וחוקר תרבות,על שיבושים הנובעים מניסיון מלאכותי להגביה את השפה בלי להכיר את רבדיה כהלכה, ועל שכיחותם של הניסיונות הכושלים לדבר בשפה רהוטה, כאשר הדגש על צורה ולא על תוכן. "אנשים מנסים לשווק את עצמם באמצעות שפה גבוהה, והם מנסים לעשות רושם באמצעותה. אבל כשהם לא מכירים את השפה ולא מודעים לרבדיה ולניביה, השיבוש אינו חינני: הוא מצביע על בורות ועל יומרנות".

הנה כמה דוגמאות לטעויות שמקורן ברצון להגביה את השפה ולהעלותה למשלב גבוה יותר:

  • "מהווה / מהווה / מהווים / מהוות" כאשר הכוונה היא לאוגד ולא  להתהוות, במקום "הוא / היא / הם / הן" (הדר פרי: המילה "מהווה" ותחליפיה)
  • "באם" במקום "אם", "בכדי" במקום "כדי"  (ראומה יצחק: מ"אם" עד "כדי")
  • "כנגד" במקום "נגד"
  • "על מנת" במקום "כדי"
  • "במידה ש" כאשר מדובר בתנאי ולא במידה, במקום "אם". דוגמה לשימוש לא תקני ב"במידה ש":  "במידה שתשלם לי, אתן לך את המוצר". דוגמה לשימוש תקני ב"במידה ש": "במידה שהייצוא יגדל - המשק יצמח". כלומר ככל שהייצוא יגדל - כך המשק יצמח.
  • "מאחר ו", "היות ו", "הלוואי ו", "כמעט ו", "במידה ו", "ייתכן ו", במקום "מאחר ש", "היות ש", "הלוואי ש", "כמעט ש", "במידה ש", "ייתכן ש". ייתכן שהו"ו נשמעת גבוהה יותר מהשי"ן.
  • "על פניו" במקום "לכאורה / נראה כי"
  • "לנצח את המשחק / את הבחירות" במקום "לנצח ב..."
  • "לשרוד את המחלה" במקום "להתגבר על המחלה"; 
  • "לקח / נטל / קיבל אחריות" במקום "נשא באחריות"  (למאמר: לקחת אחריות; הדר פרי: לקחת)
  • לקח בחשבון במקום הביא בחשבון 
  • לקח / נטל חלק במקום השתתף 
  • לקח / נטל את החוק לידיים במקום עשה דין לעצמו 
  • לקח את המילים בחזרה במקום חזר בו 
  • לקח סיכון במקום הסתכן 
  • לקח צעד במקום פעל, עשה, נקט צעדים, נקט פעולה 
  • לקח / קיבל החלטה במקום החליט 
  • לקח / נטל יוזמה במקום יזם  
  • לקח פנייה במקום פנה   

בטורו "משחק מילים" (רושמים, הארץ, 02/09/2005) אהוד אשרי כתב על כך שפעמים רבות אנשים מעדיפים להשתמש בפועל "לרשום" במקום "לכתוב". וכך, עיתונאים רושמים בעיתון, סופרים רושמים ספרים ומשוררים רושמים שירים. דחיקת הפועל "לכתוב", מציין אשרי, מצטרפת לרשימה של פעלים שתלטניים שמחליפים פעלים פשוטים ומדויקים מהם, כגון: "לבצע" מחליף את "לעשות", ונחשב מרשים יותר: "ביצענו טיול לגולן"; "לקחת" מחליף את "לעשות", ומועדף יותר (כמו כל דבר שמתורגם מאנגלית): "לקחתי צעד אמיץ"; "להביא" מחליף את "לתת": "תביא לי חיבוק"; "לסיים" מחליף את "לגמור" ועושה רושם מצוחצח יותר: "אני לא יכול לסיים את המרק".

אשרי מסביר את התופעה בכך שהפועל המחליף נתפש כגבוה יותר מהפועל המוחלף, ומסכם:
"כולם עושים (כלומר מבצעים) עוול לעברית. בשפה כמו בחיים - ככל שאתה יותר נמוך, אתה מנסה להיראות יותר גבוה."

__________

לעמוד אהוד אשרי