עריכה לשונית
עריכה לשונית

המלצות בכתיבה אקדמית

מובאות כאן המלצות שיסייעו לכם בכתיבת עבודה אקדמית - תזה, דוקטורט, עבודה סמינריונית, הצעת מחקר, מאמר וכדומה. תוכלו גם להיעזר בהמלצות לכתיבה טובה ובהמלצות בכתיבת מאמרים המופיעות באתר.

  • דוגמאות לשימוש בפעלים סבילים:
    במקום "בדקתי (בניין קל) את הנתונים" - "הנתונים (נפעל) נבדקו"
    במקום: המחקר השתמש ב...; המחקר ינתח;
    במחקר נעשה שימוש ב... במחקר ינותחו...
  • ראשי תיבות : רצוי להימנע משימוש בראשי תיבות: עפ"י, אח"כ, ביהמ"ש וכו‘. 
  • סמיכות: ריבוי סמיכויות מסרבל את הקריאה. למשל, "בחינת אפקטיביות הוראת מורי בית הספר", ורצוי לפרק אותן.
  • משפטים ארוכים: משפטים ארוכים ומורכבים מקשים את הקריאה וההבנה. סיבה אחת למשפטים ארוכים היא תרגום מאנגלית. סיבה נוספת היא היצמדות של הכותב לנוסח ולמבנה של המשפט המופיע במקור, אולי מתוך נוחות ואולי משום שהכותב מניח שאם זה מופיע בספר זוהי עדות לכך שזה טוב. במקרים רבים זוהי הנחה שגויה. מומלץ לפרק את המשפטים הארוכים ולשנות סדר המילים. 
  • כותרות: אין לשים נקודה בכותרת מכל סוג שהוא: בראש פרק, בסעיפים, טבלאות, תרשימים, איורים וכדומה.
  • הערות בגוף העבודה המרמזות על דעתו של הכותב: אל תכניסו בגוף העבודה ובחלקים שבהם מובאים עובדות ונתונים הערות המרמזות על דעתכם.  למשל: "למרבה הצער, 35% מקרב הילדים בגיל הגן..." מקומה של חוות דעתו של הכותב הוא במבוא או בסיכום. דוגמאות למילים נוספות המסגירות את דעתכם: "המרואיין מבין ש...", "המרואיין מודה ש...".
  • "עובדות": היזהרו או הימנעו מ"עובדות" למיניהן;
  • בקשות/רצונות: "המחקר מבקש", "אני מבקש לטעון", "השאלה שאני מבקש לענות עליה", "הנושא שאני מבקש לדון בו", "ברצוני להדגיש/לטעון" - כתבו ישירות.
  • "עדות": כמו "עובדות", לא כל דבר הוא עדות לדבר מה ("הדבר מעיד על כך ש...);
  • מסקנות: היזהרו מהסקת מסקנות נחרצות כאשר אין מקום לכך. לעיתים צריך להסתפק ב: נראה כי/ש, ייתכן שהסיבה לכך, סיבה משוערת, הדבר מרמז על, וכו‘;
  • "דוד כהן ואהרון ליבוביץ הם שני חוקרים שחקרו את..." אנחנו יודעים שהם לא שלושה חוקרים.
  • הימנעו מהענקת ציונים: "לסיכום הדיון הקצר/החשוב הזה".

________________________

  • משלב גבוה לכאורה ומילים חשודות
  • כתיבה טובה, יפה ונכונה  

     

  • לעמוד  עריכה אקדמית